לפעמים, כשמתקבלת תביעת לשון הרע, ישנה הבנה שפרסמנו דבר מה שלא היינו צריכים לפרסם, והתוצאה היא שכרגע אנחנו צפויים לשאת באחריות ולשלם על כך. אולם, לפעמים הצד השני, התובע, האדם שעליו פורסמו הדברים, פועל מתוך עלבון או פשוט מנסה לנצל את ההזדמנות ומגיש את התביעה על סכום מוגזם ולא ריאלי.
כלומר, האחריות לפרסום וההבנה שיש לפצות אינם מוטלים בספק, אבל הסכום שנדרש? מנותק מהמציאות. מאות אלפי שקלים על פרסום אחד או מספר פרסומים בודדים, חשיפה מוגבלת יחסית, אמירה שנאמרה בתום לב או שנאמרה בלהט הרגע. חשוב לפנות לעורך דין מנוסה במקרים כאלו, כדי לצמצם את הנזק ולהפחית את הפיצוי למינימום האפשרי, גם כאשר מדובר ב-תביעת לשון הרע מוצדקת מבחינת עצם הפרסום.
תביעת לשון הרע מוצדקת – מה חשוב לדעת:
- גם כאשר תביעת לשון הרע עצמה נראית מוצדקת, אין פירוש הדבר שסכום התביעה הוא גם הסכום שבית המשפט יפסוק בפועל.
- במקרים רבים, ניתן לתקוף את גובה הדרישה ולהראות שהפיצוי הנתבע מופרז ביחס להיקף הפרסום, החשיפה והנזק הנטען.
- בית המשפט בוחן שורה של שיקולים כמו כוונה לפגוע, תום לב, מספר הפרסומים והאם נגרם נזק ממשי.
- ככל שפונים מוקדם יותר לעורך דין שמכיר תביעות לשון הרע, כך גדל הסיכוי לנהל נכון את ההליך ולהפחית את החשיפה הכספית.
האם הסכום שבו נתבעתי הוא בהכרח הסכום שאני צפוי לשלם?
הסכום בכתב התביעה הוא רק עמדת פתיחה, הוא לא התוצאה של ההליך. עוד דרך ארוכה בפני התובע עד שיזכה ב-פיצוי בתביעת לשון הרע כפי שתבע, ועליו לעבור כברת דרך ולהוכיח הן את עצם זכאותו לפיצוי והן את גובה הפיצוי שמגיע לו. כי הכלל הוא שהמוציא מחברו – עליו הראיה.
רק לאחר שמוכחת עצם הזכאות לפיצוי, באשר לגובהו בתי המשפט בוחנים שורה של קריטריונים, וברוב המקרים יש פער בין הדרישה לבין התוצאה בפועל. דוגמאות לקריטריונים כאלה הם:
- היקף החשיפה של הפרסום.
- קיומו של נזק ממשי לעומת טענה סתמית לקיומו של נזק.
- כוונה לפגוע או שמא הפרסום נעשה בתום לב.
- האם מדובר בפרסום נקודתי או מתמשך; מספר הפרסומים וכיו"ב.
לכן, גם כשיש אחריות מסוימת וסביר שייפסק פיצוי, גובה הפיצוי פתוח למשחק משפטי מלא.
תביעת לשון הרע בסכום מופרז – איך בית המשפט בוחן את גובה הפיצוי?
עורך דין מנוסה בתחום לשון הרע יידע להתאים את האסטרטגיה לכל מקרה. לעיתים, יש טעם שלא לוותר על הפוטנציאל לנסות לדחות את התביעה, כשיש טענה מספיק טובה לכך. אחרת, הצורך הוא בהגדלת הפוקוס ומיקוד באותם קריטריונים שלפיהם נקבע גובה הפיצוי בתביעת לשון הרע. לעיתים יש לשקול פעולות, גם אם נרגיש שלא בנוח איתן, כמו הסרה של הפרסום, התנצלות, פרסום הבהרה או הודעת תיקון.
במסגרת הטיעונים, מוטב יהיה להתרכז בהוכחת מיעוט הצפיות בפרסום, היות הקבוצה סגורה אם מדובר ברשתות חברתיות או אפליקציית מסרונים, האם חלק מהפרסומים או כולם הם הודעות פרטיות ועוד. הוכחה נכונה ונחושה של קריטריונים אלה יכולה להביא להפחתה דרמטית של סכום הפיצוי.
במקרים רבים, סכום תביעה מופרז מעורר אנטגוניזם מצד בית המשפט הדן בתביעת לשון הרע, והשופט מריח שמדובר ב-תביעת השתקה לשון הרע או בניצול הזדמנות לצורך יצירת רווח כספי גדול. הגזמה בסכום התביעה בהחלט יכולה להזיק לתובע, והנתבע חייב לנצל זאת לטובתו ולהציג את הטיעון בעניין זה באופן מדויק. כשבית המשפט משתכנע שמדובר בתביעת השתקה, הפוטנציאל הוא לא רק לדחות את התביעה, אלא גם להביא לחיוב התובע בהוצאות משפט בסכומים מוגברים.
לעיתים, גם כשהתביעה המקורית מוצדקת, אין בכך כדי להוציא מכלל אפשרות שישנה עילה לתביעה שכנגד. גם תביעה שכנגד, כלומר תביעה שבה הנתבע תובע את התובע במסגרת אותה תביעה, יכולה להוות קלף מיקוח כדי להביא להפחתת הפיצוי בתביעה העיקרית.
האם כדאי להגיע לפשרה בתביעת לשון הרע?
בחלק ניכר מהמקרים, שבהם יש פוטנציאל ונכונות מצד הצדדים, כל הסכם או הסדר יכולים להיות דרך המלך. אולם, לא כל מקרה וכל מערכת יחסים עשויים להתאים לכך. חשוב מאוד, במסגרת כל משא ומתן, להביא את האינטרסים החיוניים שלנו, תוך בחינת האינטרסים שאותם ניתן "להקריב" לטובת אלו החיוניים.
פשרה היא לא הפסד אם היא משקפת את מאזן הסיכוי-סיכון האמיתי, אם התוצאה שלה נמוכה משמעותית מהדרישה המוגזמת, ואם היא מושגת מעמדה של כוח ולא של נחיתות.
הדרך הטובה ביותר להשיג את כל אלו ולמצות את המשא ומתן וההזדמנות לפשרה בדרך הטובה ביותר היא גישור. לצד הליך הגישור, שאליו מופנים כל הצדדים שהם צד להליך שיפוטי, ישנן דרכים נוספות, כגון בוררות, פישור או אף קיום משא ומתן במהלך דיון בפני בית המשפט.
חשוב לשים לב בעניין זה, שישנה דרך שנקראת הכרעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ומשרדי לרוב לא ממליץ עליה, מאחר שהיא מוציאה לחלוטין את השליטה בתוצאה מידי עורך הדין המייצג, והתוצאה צפויה להיות רנדומלית לחלוטין, וכמו כל הדרכים ההסכמיות, אינה ניתנת לערעור.
כמה באמת משלמים בתביעות לשון הרע?
שאלה זו היא אחת הנפוצות, והיא שיקול מרכזי בדרך לפשרה. כעיקרון, בגין כל פרסום שהוא לשון הרע, בית המשפט רשאי לפסוק עד 50,000 ₪, כאשר לסכום זה קיים מתווה כפל פיצוי במקרים שבהם מוכחת כוונה לפגוע. במקרה של כפל הפיצוי, הוא צפוי לעמוד על סך של 100,000 ₪, כאשר סכום זה מוצמד למדד.
כאשר אנו אומרים "עד" לסכום שצוין קודם, הכוונה היא שבית המשפט, בהתאם לקריטריונים שהוצגו, בוחן מה יהיה גובה הפיצוי בתביעת לשון הרע, כאשר הוא יכול להתחיל בשקל אחד בודד ולהגיע עד סכום הפיצוי המקסימלי. ככלל, הפיצויים שנפסקים בסופו של דבר נקבעים לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, כפי שמוכח לפני בית המשפט.
סיכום
כאשר מובן כי עצם התביעה מוצדקת, ניתן להעביר את הפוקוס לעניין הסכום. המיקוד בשאלת הסכום עשוי להפחית את הפיצוי למינימום שקרוב יותר לדחיית התביעה מאשר לקבלתה לפי סכום התביעה המקורי.
לכן, אם נתבעתם בלשון הרע בסכום מופרז, ככל שפועלים מוקדם יותר, יש יותר שליטה על התוצאה. גם כאשר מדובר ב-תביעת לשון הרע מוצדקת, עדיין יש משמעות רבה לאופן שבו מתמודדים עם שאלת גובה הפיצוי בתביעת לשון הרע, ובמקרים מסוימים אף ניתן לבסס טענה של תביעת השתקה לשון הרע. לשם כך, ראוי לפנות לעורך דין מנוסה בתחום לשון הרע.
