רוב האנשים מזהים פגיעה בשם של אדם או ביושו באמצעות הביטוי דיבה. הוצאת דיבה היא למעשה המונח הלא מקצועי למונח המשפטי המקצועי שקבוע בחוק והוא לשון הרע. בעצם, שני הביטויים מכוונים לאותו נושא והאנשים שמשתמשים בכל אחד מביטויים אלו מתכוונים לאותו דבר. אם כן, מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע? מתי נדע אם מדובר בהוצאת דיבה ומתי בלשון הרע? האם ישנה משמעות לכך שישנם שני ביטויים שונים לאותו עניין?
הוצאת דיבה ולשון הרע בעידן המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות
נושא זה הוא נושא אקטואלי מאוד בעידן המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות. השימוש ההולך והגובר באלו, לצד ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, מביאה עמה סוגיות משפטיות שונות, שלא היו קיימות עד לאותה העת. ההבדל בין שני המונחים הנדונים כאן, יכול להיות משמעותי כשאנו בוחנים זאת בהקשר של עידן הסושיאל הדיגיטלי.
כפי שצוין, המונח המשפטי, כפי שהוא קבוע בחוק, הוא לשון הרע וזהו שמו של החוק – חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. בכל החוק, המילה "דיבה" מופיעה למעשה רק פעם אחת – בסעיף 6 לחוק איסור לשון הרע. לעומת זאת, המונח לשון הרע מופיע גם בחוקים נוספים, מלבד החוק שקרוי על שמו ועוסק בו, לדוגמה בסעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, שם קבועה סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בעילה לפי חוק איסור לשון הרע, במקרים שבהם העילה היא במישור יחסי עובד-מעביד. מכיוון שמדובר במונח משפטי מקצועי, שמופיע בחוק ומוגדר בו, אז ממנו נגזרת גם המשמעות המשפטית שלו, שלו ולא של מונחים ושמות אחרים, כמו דיבה. ההגדרה החוקית של לשון הרע עוסקת בהשפלת אדם בעיני הבריות, עשייתו מטרה לשנאה, בוז או לעג מצד הבריות, ביזויו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו או בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו, וכן, פרסום שעלול לפגוע במשרתו של אדם, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. מכאן של ההוראות בחוק, לרבות ההגנות ביחס לפרסומים פוגעניים, מתייחסים בעצם למונח לשון הרע, ולא למונח הוצאת דיבה.
משמעות השימוש במינוח של הוצאת דיבה לעומת פרסום של לשון הרע
בחיי היום יום במדינת ישראל, ישראלים רבים משתמשים יותר במילה "דיבה", מאשר במינוח החוקי. אם כן מהו ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע, כאשר אנשים משתמשים בו במהלך היום יום? בחיי היום יום אין לכך הבדל ואין משמעות. מרבית האנשים יודעים במה מדובר ומתכוונים לאותו נושא. לעומת זאת, מהו ההבדל כאשר עורכי דין משתמשים בו? כאן ההבדל הוא אקוטי, בשל תחולת מערכת הדינים ובעיקרה הוראות חוק איסור לשון הרע על הפרסום הנחשד להיות פרסום של לשון הרע.
אמנם, נכון שעורכי דין רבים, לעיתים גם שופטים בבתי משפטים, מבלבלים בין שני המונחים, ובכך מחילים את המשמעותיות החוקיות של המונח לשון הרע על דברים שנטענו להיות הוצאת דיבה, אבל התחולה היא למעשה אך ורק על פרסומים שעונים להגדרה החוקית בחוק איסור לשון הרע.
משמעותם של ביטויים נוספים בעלי משמעות דומה למונח "דיבה"
חשוב להדגיש כי ההגדרות יכולות להיות שונות ממה שאדם שאינו בקיא בתחום, כולל עורכי דין שאינם עוסקים בהתמחות זו, חושב שהן ההגדרות ללשון הרע, כמו למשל פרסום שקרי. אם למשל המפרסם טוען שאדם לבש חולצה אדומה, בשעה שאותו אדם לבש חולצה כחולה, אין ספק כי טענה זו היא טענה שקרית, אך טענה זו בהחלט אינה עונה להגדרות של לשון הרע.
באופן דומה, גם פרסום פוגעני אינו בהכרח פרסום שחוסה תחת ההגדרה של לשון הרע. למשל, העלבת אדם היא עניין סובייקטיבי. ייתכן שאמירה מסוימת שנאמרה ע"י אדם מסוים, אף אם היא פורסמה בהיקף רחב, גרמה לאדם אחר לעלבון גדול. אולם, העלבון יכול לנבוע מסיבות רבות שאינן בהכרח השפלה, ביזוי וכדומה, מה גם שהעלבון הוא תחושה סובייקטיבית. זאת, בעוד שהמבחן בפסיקת בתי המשפט, אם הביטוי שפורסם הוא לשון הרע אם לאו, הוא מבחן אובייקטיבי, שנמדד מבעד לנקודת מבטו של האדם הסביר. כלומר, איך האדם הסביר שנחשף לפרסום מבין אותו, ולא מה התכוון המפרסם (האדם הפוגע) או מה הבין והרגיש הנפגע (מושא הפרסום) הרגיש כתוצאה מהפרסום.
כמובן שקיימים ביטויים נוספים, אשר ההבדל בינם לבין לשון הרע, דומה להבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע, כמו השמצה, ביוש (או בלעז: שיימינג) ועוד, שהם ביטויים שכיחים ביום יום ומתייחסים לאותו נושא וכוונת מי שמשתמש בביטויים אלו, הוא לאותו עניין בדיוק. אולם, כפי שנאמר עד כה, תחולת הוראות החוק הרלוונטי, יחולו אך ורק ביחס למונח המשפטי, בדיוק כפי שהוא מוגדר בסעיף הראשון לחוק העוסק בנושא זה.
סיכומו של דבר – לשון הרע הוא הביטוי הנושא את ההגדרה החוקית
כפי שתואר עד כה, אמנם המונח הוצאת דיבה הוא הביטוי המוכר יותר על ידי מי שאינו עורך דין ואינו בקיא בשיח המשפטי המקצועי. זאת כאשר לשון הרע הוא המונח המשפטי המקצועי המופיע בחוק ונושא את ההגדרות החוקיות, שרק מה שעונה על ההגדרות האלה, יחולו עליו הוראות חוק איסור לשון הרע, חוק שמכוחו אפשר לתבוע פיצויים כנגד פרסום לשון הרע, ומן העבר השני ניתן להסתמך על ההגנות כנגד תביעות כאלה. ביטויים נוספים, השגורים בשפת היום יום, יכולים להיות מזוהים עם הנושא, אך המונח המשפטי הקונקרטי הוא לשון הרע.צרו קשר עם עורך דין דותן לשון הרע
