מישהו אמר או כתב עליך משהו פוגע, ואתה מנסה להבין אם זו "הוצאת דיבה", "לשון הרע", סתם עלבון, ואם יש בכלל מה לעשות. המונחים מתערבבים בשיחה, בעיתונות ואפילו בין עורכי דין. כאן תמצא מה החוק אומר בפועל, איפה עובר הגבול בין ביקורת מותרת לפרסום אסור, ומה זה אומר לגבי המקרה שלך.
אז מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע?
אין הבדל משפטי בין הוצאת דיבה ללשון הרע. לשון הרע הוא המונח שבחוק, והוצאת דיבה הוא הביטוי שמשתמשים בו בשפה היומיומית לאותו דבר בדיוק. בישראל יש חוק אחד שמסדיר את הנושא, חוק איסור לשון הרע מ-1965, וכל תביעה, הגנה או פיצוי נבחנים לפיו.
הבלבול מובן. "דיבה" היא מילה עתיקה ומוכרת, וגם בחו"ל משתמשים במונחים שונים (באנגלית defamation, ולפעמים libel לכתב ו-slander לדיבור). בישראל החוק לא מחלק ככה. פוסט, מכתב, הודעה קולית או אמירה בעל פה נבחנים כולם באותו מבחן.
"אנשים מגיעים אליי ושואלים אם זו דיבה או לשון הרע, כאילו מדובר בשני מסלולים. זה אותו מסלול. השאלה האמיתית היא אחרת: האם מה שנאמר עליך עומד בהגדרה של החוק, והאם אפשר להוכיח את זה."
עו״ד רועי דותן
מהי לשון הרע לפי החוק?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול לעשות אחד מארבעה דברים:
- להשפיל אדם בעיני הבריות, או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג
- לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות שמיוחסים לו
- לפגוע באדם במשרה שלו, בעסק, במשלח היד או במקצוע
- לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו
שימו לב למילה "עלול". לא צריך להוכיח שמישהו באמת שינה את דעתו עליך, מספיק שהפרסום מסוגל לגרום לכך. ו"אדם" בחוק כולל גם תאגיד, כך שגם חברה או עסק יכולים לתבוע על פרסום שפוגע בהם.
מה נחשב פרסום, ולמי הוא צריך להגיע?
פרסום הוא כל דרך שבה הדברים הגיעו לאדם אחר: דיבור, כתב, תמונה, סרטון, ציור או תנועה. כדי שתהיה עילה אזרחית, מספיק שהדברים הגיעו לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. מייל למנהל אחד, הודעה בקבוצת וואטסאפ של חמישה אנשים או ביקורת בגוגל עומדים בתנאי הזה. ברשתות החברתיות גם שיתוף של פוסט פוגעני עשוי להיחשב פרסום עצמאי, ועל זה הרחבנו במאמר על לשון הרע בפייסבוק.
הפרסום צריך גם להתייחס אליך. לא חייבים לכתוב את השם המלא: "המנהל של הסניף ברחוב הרצל" או רמז שאנשים שמכירים אותך יבינו, מספיקים.
האם כל עלבון או שקר הם לשון הרע?
לא, וזה המקום שבו רוב הטעויות קורות. שקר לא הופך ללשון הרע רק כי הוא שקר. אם מישהו כתב שלבשת חולצה אדומה כשלבשת כחולה, זה לא נכון, אבל זה לא משפיל ולא פוגע בשמך. ומהצד השני, גם דבר נכון יכול להיות לשון הרע. השאלה היא מה הפרסום עלול לעשות לשם הטוב, לא רק אם הוא מדויק.
גם עלבון לבד לא מספיק. תחושת העלבון היא אישית, והמבחן בבית המשפט אובייקטיבי: איך אדם סביר שקרא או שמע את הדברים הבין אותם. לא מה המפרסם התכוון, ולא מה הנפגע הרגיש.
הטבלה מסדרת את המונחים שמתערבבים בשיחה:
| המונח | מה הוא אומר מבחינה משפטית |
|---|---|
| לשון הרע | המונח בחוק. רק פרסום שעומד בהגדרה של סעיף 1 מקים עילה. |
| הוצאת דיבה | הביטוי היומיומי לאותו דבר. אין לו מסלול משפטי נפרד. |
| השמצה או שיימינג (ביוש) | תיאור של התופעה. נבחנים לפי חוק איסור לשון הרע, ולפעמים גם לפי חוק הגנת הפרטיות. |
| עלבון | תחושה אישית. לא מקים עילה אם הפרסום לא עומד בהגדרה. |
| פרסום שקרי | לא מספיק לבד. שקר שלא פוגע בשם הטוב אינו לשון הרע. |
איפה עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית ללשון הרע?
זו השאלה שהכי מעסיקה אנשים, ובעיקר מי שכתב ביקורת ומקבל עכשיו איום בתביעה. אין נוסחה, אבל יש כמה כללים שעוזרים לזהות את הקו:
- ביקורת על מעשה מוגנת יותר מביקורת על אדם. "חיכיתי חודשיים להזמנה ולא קיבלתי מענה" שונה מאוד מ"בעל העסק נוכל".
- דעה שנשענת על עובדות שכתובות בפרסום מוגנת יותר מדעה שמרמזת על עובדות שלא נאמרו. "לדעתי השירות גרוע" שונה מ"כולם יודעים מה הוא עושה ללקוחות".
- הכללות מסוכנות. "כל העובדים שם שקרנים" קשה להגן עליו גם אם היה לך מקרה רע אחד.
- טון ועוצמה נשקלים. ביקורת חריפה מותרת, אבל מעבר לגידופים ולהשמצה אישית מחליש את ההגנה.
דוגמה מעשית: לקוחה כותבת בגוגל שהטיפול שקיבלה במרפאה היה רשלני לדעתה, ומפרטת מה קרה. זו ביקורת שנשענת על החוויה שלה. אם היא מוסיפה שהרופא "מזייף תעודות", היא עברה מדעה לייחוס עובדה חמורה, ושם היא צריכה להוכיח אותה. עוד על המקרים האלה במאמר לקוח משמיץ את העסק? כך בודקים אם מדובר בלשון הרע.
האם אמירה נכונה תמיד מותרת?
לא תמיד. הגנת אמת הפרסום, בסעיף 14 לחוק, דורשת שני תנאים יחד: שהדבר שפורסם נכון, ושהיה בפרסומו עניין ציבורי. פרסום נכון לגמרי על חייו הפרטיים של אדם, בלי שום עניין לציבור, עלול להיות לשון הרע גם אם כל מילה בו מדויקת.
לצד הגנת האמת, סעיף 15 מונה מצבים שבהם פרסום בתום לב מוגן. כמה מהנפוצים:
- תלונה לגורם מוסמך, כמו פנייה למשטרה, לרשות או לממונה במקום העבודה
- הבעת דעה על התנהגות של אדם בתפקיד ציבורי או בעניין ציבורי
- ביקורת על יצירה, הופעה או מוצר שהוצגו לציבור
- פרסום שנעשה כדי להגן על עניין אישי כשר של המפרסם או של מי שקיבל את הדברים
ויש גם חסינות מלאה לדברים שנאמרים בתוך הליך משפטי, בכתבי טענות ובעדות. את ההגנות האלה בוחנים כבר בתחילת הדרך, לא אחרי שהוגשה תביעה, כי הן מה שקובע לא פעם את התוצאה.
האם צריך להוכיח נזק כדי לקבל פיצוי?
לא. החוק מאפשר לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, עד לתקרה שצמודה למדד ומתעדכנת, ועד כפל התקרה כשמוכחת כוונה לפגוע. הסכום בפועל נקבע לפי חומרת הדברים, היקף התפוצה וההתנהלות אחרי הפרסום, ולכן אין סכום שאפשר להבטיח מראש. כשיש נזק כספי שאפשר להוכיח, אפשר לתבוע גם אותו.
מעבר לכסף, בית המשפט יכול להורות על פרסום תיקון או הכחשה, ועל איסור להמשיך להפיץ את הדברים. למי שרוצה בעיקר שהפרסום יירד, זה לפעמים העיקר. איך בונים תביעה כזו, מה צריך להוכיח ואיך נראה ההליך, פירטנו במדריך לתביעת לשון הרע.
ומה לגבי הוצאת דיבה במקום העבודה?
חלק גדול מהפרסומים הפוגעניים קורים בעבודה: מייל של מנהל שמייחס לעובד גניבה, הודעה בקבוצת העובדים, או מה שנאמר על עובד אחרי שעזב. בתיקים כאלה יש לפעמים שתי עילות במקביל, לשון הרע ודיני עבודה, ואפשר לנהל אותן יחד, גם בבית הדין לעבודה כשהפרסום קשור ליחסי העבודה. עו״ד רועי דותן עוסק בשני התחומים, ובמקרים כאלה זה חוסך פיצול בין שני עורכי דין ושני הליכים.
איך עו״ד רועי דותן בוחן פרסום פוגעני לפני שמחליטים מה לעשות?
הבדיקה מתחילה בטקסט עצמו, במילים המדויקות שנכתבו ולא בתחושה שהן יצרו. אחר כך ההקשר: מה קדם לפרסום, למי הוא הגיע ואיך הוא הופץ. ורק אז השאלה מה המטרה. לפעמים המטרה היא שהפרסום יירד, לפעמים תיקון, ולפעמים פיצוי. עו״ד דותן מייצג גם תובעים וגם נתבעים, ובודק כל מקרה גם מהצד של הטענות שהצד השני צפוי להעלות.
שאלות נפוצות
לייק לפוסט פוגעני נחשב לשון הרע?
בפסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2020 (רע"א 1239/19) לייק לא נחשב פרסום. שיתוף, לעומת זאת, עשוי להיחשב פרסום עצמאי, בכפוף להגנות שעומדות למשתף.
תלונה למשטרה או למעסיק יכולה להיחשב לשון הרע?
תלונה בתום לב לגורם שמוסמך לטפל בה מוגנת בחוק. ההגנה נחלשת כשהתלונה נשלחה לקהל רחב יותר ממה שנדרש, או כשהיא כוללת טענות שהמתלונן ידע שאינן נכונות.
אפשר לתבוע על משהו שנאמר בקבוצת וואטסאפ סגורה?
כן. קבוצה סגורה היא עדיין פרסום בפני אנשים אחרים. מספר החברים בקבוצה ומי הם משפיעים על חומרת הפגיעה ועל הפיצוי.
אפשר לתבוע על לשון הרע שנאמרה בעל פה?
כן. החוק לא מבחין בין כתב לדיבור. הקושי בדרך כלל הוא בהוכחה, ולכן עדים ששמעו את הדברים ותיעוד שנעשה סמוך לאירוע חשובים במיוחד.
פרסמו עליך משהו פוגע, או שמאיימים עליך בתביעה? עורך דין לשון הרע יבדוק את הפרסום, את ההגנות ואת הסיכוי האמיתי לפני כל צעד. המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי שמותאם למקרה שלך.
