הזכות לשם טוב, לכבוד ולפרטיות הן זכויות אוניברסליות, וכל אדם זכאי להן באשר הוא אדם. כך גם במקומות עבודה, כל עובד זכאי לשמירה על זכויות אלו.
כאשר עובד מרגיש כי עוקבים אחריו, מצלמים אותו, בודקים אותו מעבר לצורך ולמעשה חודרים לפרטיות שלו, ייתכן שאחד הקולגות או המעסיק חצו כאן גבול. האחריות של כל מעסיק היא לשמור על פרטיות עובדיו במקום העבודה ולספק להם סביבת עבודה בטוחה ומכבדת.
לשון הרע ופגיעה בפרטיות במקום העבודה – מה חשוב לדעת:
- לשון הרע במקום העבודה יכולה להתרחש גם בארגון עצמו, ולא רק בפרסום פומבי כלפי חוץ.
- פגיעה בפרטיות בעבודה עשויה לכלול צילום ללא הסכמה, חשיפת מידע אישי, מעקב לא מידתי או חדירה לתכתובות ושיחות.
- ניתן להגיש תביעה גם על לשון הרע וגם על פגיעה בפרטיות, בהתאם לנסיבות המקרה.
- חשוב לבדוק כל מקרה בצורה משפטית מדויקת, מאחר שלפגיעה בשם הטוב או בפרטיות בעבודה עשויות להיות השלכות משמעותיות.
האם מותר למעסיק או לעובד אחר לפגוע בפרטיות שלי בעבודה?
מקום העבודה אינו מבטל את זכויות העובד לפרטיות.
בתי המשפט חזרו וקבעו עיקרון ברור: כל אדם זכאי לפרטיות, וזכות זו נודדת עמו לכל מקום, גם למקום העבודה. כלומר, גם במשרד, גם במפעל וגם בחדר הישיבות, כל עובד זכאי למרחב אישי המוגן מבחינה משפטית.
מה נחשב לפגיעה בפרטיות במקום העבודה?
- צילום עובד ללא הסכמה – במיוחד בסיטואציות רגישות
- מעקב מוגזם ולא מידתי אחרי מחשב
- מיילים או טלפון
- חשיפת מידע רפואי – אישי או משפחתי
- הקלטות ללא ידיעה בנסיבות מסוימות
- חדירה לשיחות פרטיות או לקבוצות סגורות
כל אלו בהחלט יכולים להיחשב כפגיעה בפרטיות במקום העבודה ולהוות עילה לתביעה שעשויה לזכות בפיצוי.
אמנם לא כל פעולה היא אסורה, אך כאשר היא חוצה את גבול הסביר, היא עלולה להוות עילה לתביעה.
מה לגבי לשון הרע במקום העבודה?
כרקע למענה לשאלה זו, חשוב לזכור שמקום העבודה הוא סביבה עם היררכיה, עם אינטרסים ולעיתים גם עם רכילויות. כמובן שישנה ביקורת יום יומית, כחלק מהפיקוח של המעסיק על העובד או כחלק מהביקורת של העובד כלפי מקום העבודה.
לעיתים הביקורת יכולה להיות עניינית, ולעיתים היא חוצה את גבול הענייניות. גם כאשר הביקורת עוסקת בעניין לגיטימי, היא לא תמיד מוצדקת, נכונה או הוגנת, ולעיתים היא עשויה להיות פוגענית ולחצות את גדר הסביר.
למשל:
- מנהל שמפיץ על עובד שהוא גרוע, בעייתי או לא אמין
- קולגה שמספר דברים שפוגעים במוניטין המקצועי של עובד אחר או מבקר את חברו כדי להתקדם במקומו
- הודעות בקבוצות עבודה שמבזות או משמיצות
- תלונות שלא נבדקו, אך המסקנה לגביהן נאמרת בצורה נחרצת וברבים
גם אם הדברים נאמרו בתוך המבנה הארגוני, עדיין ייתכן שמדובר בלשון הרע או אף בהוצאת דיבה במקום העבודה, והפרסום עשוי להיות בר תביעה.
עשוי לעניין אתכם: מה עושים כאשר עולה חשד כי לקוח משמיץ עסק?
האם אפשר לתבוע גם על לשון הרע וגם על פגיעה בפרטיות?
כן. לעיתים זו בדיוק האסטרטגיה הנכונה. ישנם מקרים שבהם עצם הפרסום פוגע בשם הטוב, כלומר מקים עילה של לשון הרע, ובמקביל עצם החשיפה פוגעת גם בפרטיותו של העובד.
שילוב של שתי העילות יכול להגדיל את הפיצוי או לשמש כעילה אחת שמחזקת את השנייה. גם אם בית הדין לעבודה יסבור כי לא נפגעה פרטיותו של העובד, אין זה אומר בהכרח שהפרסום בעניינו אינו מהווה לשון הרע, ולהפך.
חשוב להדגיש כי אין הכרח להוכיח קיומו של נזק בתביעת לשון הרע או פגיעה בפרטיות. במקרים מסוימים ניתן לקבל פיצוי גם בלי להוכיח נזק בפועל. עם זאת, ככל שיוכח כי נגרמה פגיעה בשם, במוניטין, ביחסים עם קולגות או בתחושת המסוגלות והנוחות של העובד להגיע למקום העבודה, כך הפיצוי עשוי לעלות.
הפיצוי: כמה באמת אפשר לקבל?
זו אחת השאלות הנפוצות ביותר. ככלל, בגין כל פרסום שהוא לשון הרע ובגין פגיעה בפרטיות, בית הדין לעבודה רשאי לפסוק עד 50,000 ₪, כאשר לסכום זה קיים מתווה של כפל פיצוי במקרים שבהם מוכחת כוונה לפגוע. במקרה כזה, הפיצוי עשוי לעמוד על סך של 100,000 ₪, כאשר סכום זה מוצמד למדד.
חשוב להדגיש כי אם קיימים מספר פרסומי לשון הרע, ניתן לתבוע פיצוי עבור כל אחד מהם. לעומת זאת, אם הפרטיות נפגעה יותר מפעם אחת, העובד לא יוכל לקבל פיצוי יותר מפעם אחת בגין אותה פגיעה בפרטיות.
מה עושים בפועל אם נפגעתי בעבודה?
הטעות הנפוצה של עובדים היא לחשוב שזה רק מקום עבודה, ולכן אין מה לעשות עם זה משפטית. זו טעות.
דווקא משום שמדובר במקום העבודה, הפגיעה יכולה להיות חמורה יותר, והמשמעות הכלכלית והמקצועית שלה עשויה להיות רחבה יותר. עצם הפגיעה בפרטיות, בשם הטוב או בכבוד, עשויה להוות עילה להתפטרות בדין מפוטר, להחיל חובות מוגברות על המעסיק, וזאת בין היתר בשל חובתו לספק לעובד מקום עבודה בטוח.
במקרים כאלה, לעיתים נכון לפנות לייעוץ של עורך דין לשון הרע בעבודה, במיוחד כאשר עולה חשד לפרסום פוגעני, לפגיעה בשם הטוב או לחדירה לפרטיות. גם במצבים שבהם מתעוררת שאלה של הוצאת דיבה במקום העבודה עורך דין הבקיא בתחום יוכל לבחון האם קיימת עילה ממשית לתביעה ומהי דרך הפעולה הנכונה.
סיכום
הפסיקה הישראלית הכירה בזכויות של עובדים לפרטיות ולשמירה על כבודם ושמם הטוב במקום העבודה. המעסיק חב כלפי עובדיו לספק להם סביבת עבודה בטוחה, מכבדת ומוגנת.
במקרה שבו פורסם לשון הרע או נפגעה פרטיותו של עובד בכל דרך, ניתן לתבוע פיצוי ואף לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, הן בגין פרסום לשון הרע והן בשל פגיעה בפרטיות. במקרים המתאימים, מומלץ לבחון את נסיבות המקרה יחד עם עורך דין לשון הרע בעבודה, כדי להבין האם מדובר במקרה של לשון הרע, פגיעה בפרטיות או אף הוצאת דיבה במקום העבודה.
