fbpx

צרו קשר

054-4548212

כתובתנו

סניף תל אביב: רח' הארבעה 28 סניף ראשון לציון: סחרוב דוד 19

שלחו מייל

roy@roydotanlaw.com

סמכות רשם ההוצאה לפועל לדון בתוקפו של הסכם מכר מקרקעין – עו"ד רועי דותן


 ניוזלטר ועדת הוצאה לפועל במחוז מרכז – לשכת עוה"ד.  
2 בפברואר, 2021.

ככלל, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון ולהכריע בשאלת תוקפו המשפטי של הסכם מכר במקרקעין.

ראשית, נציין כי רשם ההוצאה לפועל יכול להיות רק אדם הכשיר להתמנות גם כשופט של בית משפט השלום (סעיף 3(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק")). סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל הינן סמכויות ביצועיות בדרך כלל ואינן טומנות בחובן שיקול דעת שיפוטי. זאת, למעט מקרים מסוימים, אשר העיקרי שבהם הוא בקשה בטענת 'פרעתי' (סעיף 19 לחוק). במסגרת בקשה בטענת 'פרעתי', טוען החייב כי מילא אחר פסק הדין, או שאינו חייב עוד למלא אחריו, מכל סיבה אחרת.

באשר להעברה או מימוש כלשהו, של זכויות במקרקעין, נציין כי במקרים מסוימים, אשר הוסדרו בחוק, ישנן הוראות שונות באשר לסמכויות רשם ההוצאה לפועל במסגרת העברה או מימוש כלשהו של זכויות במקרקעין. דוגמה לכך מצויה בסעיף 81ב1 לחוק. סעיף זה הוא סעיף. אשר מסועף לתתי-סעיפים וקובע את אופן ההוצאה לפועל של משכנתה או משכון, לגבי דירת מגורים. בניגוד לסמכות רשם ההוצאה לפועל בדונו בטענת 'פרעתי', כאן סמכויותיו הן טכניות גרידא ואין בהן צורך בהפעלת שיקול דעת שיפוטי. 

בדומה לכך, גם במימוש זכויות במקרקעין על פי כתב הרשאה (מקרה שכיח בהליכים מנהליים של גביית מיסים ותשלומי חובה אחרים), נקבע בפסיקה כי רשם ההוצאה לפועל "מחויב לבצע את כתב ההרשאה והוא איננו מוסמך להרהר אחריו ואחר תוקפו, בדומה להסדר בעניין משכון ומשכנתא" (פסקה 25 לפסק דינו של כב' השופט מאזן דאוד ב- רע"א 205-09-19 עיריית חיפה נ' בדור נאה מפעלי בתי קולנוע בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 5.1.2020)).

במקרים מסוימים בפסיקה, הוכרה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת, לקבוע אימתי יש להיעתר לבקשה למינוי כונס נכסים ומתי יש לדחות בקשה זו (רע"א 15803-06-18 עיריית חיפה נ' ניצן אלופי ואח', פורסם בנבו, 31.7.2019). כאן אמנם ישנה סמכות שמחייבת הפעלת שיקול דעת, אך יש לשים לב כי מדובר בשיקול דעת שאינו שיפוטי.

לעומת המקרים שצוינו כעת, סמכות רשם ההוצאה לפועל בטענת 'פרעתי' היא סמכות שיפוטית. לשם הפעלת שיקול הדעת השיפוטי, אשר נדרשת מרשם ההוצאה לפועל לשם הכרעה בבקשות מסוג זה, מתעוררות בדרך כלל שאלות שעל-פניו ובאופן עקרוני רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון בהן. 

לפיכך, הכרעת שאלות בעניינים שאינם בסמכותו מוכרעות באופן אגבי, בדומה לסמכות נגררת הקבועה בסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. הפסיקה אכן הכירה במקרים שבהם, בהתקיים תנאים מסוימים, מוסמך רשם ההוצאה לפועל, במסגרת הכרעתו בטענת 'פרעתי', לדון בתוקפו של הסכם מכר מקרקעין (רע"א 3149/06 בית מימון מוצרי חשמל בע"מ נ' קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ (פורסם בנבו, 1.11.2006)). ברם, מקרים אלו שבהם, ידון רשם ההוצאה לפועל בשאלת תוקפו של הסכם מכר מקרקעין כאשר היא שאלה אגבית (זוהי הסיבה להשוואה לסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984). 

לעומת זאת, במקרים בהם שאלת התוקף של הסכם המקרקעין מצויה בלב המחלוקת שעומדת להכרעתו של רשם ההוצאה לפועל, דהיינו במקרים שבהם שאלת התוקף של הסכם המכר וקביעת הזכויות וההתחייבויות על פיו, היא השאלה המרכזית העומדת לדיון ולהכרעה, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון בהם (עש"א 32161-07-19 וואיל סמניה נ' ג'ורג'ית ג'רוס (פורסם בנבו, 1.10.2020). בפסק דין זה הוסיף השופט הבכיר יוסף סוהיל כי: "גם הבקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ אמורה להיות מוגשת במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי. 

משאין לרשם ההוצל"פ סמכות עניינית לדון בטענות המועלות במסגרת טענת "פרעתי", ממילא לא יעכב הליכים שהסמכות להורות על עיכובם מסורה לבית המשפט (ראו: עש"א 25493-06-13 נוג'ידאת נ' סונול ישראל בע"מ [פורסם בנבו] (9/09/2013)").

לקריאת המאמר המלא › הקלק/י כאן

עורך דין רועי דותן בעל ניסיון רב בתחומי הארנונה, הוצאה לפועל וגבייה המנהלית.

*האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או תחליף לאחד משני אלו.